מדרש על דברי הימים א 6:22: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

בֶּן יִצְהַר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי. וְלָמָּה לֹא כְתִיב בֶּן יַעֲקֹב אוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּסוֹדָם אֶל תָּבֹא נַפְשִׁי וְגוֹ' (בראשית מט, ו). בְּסוֹדָם אֶל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים. בִּקְהָלָם אֶל תֵּחַד כְּבוֹדִי (שם), זֶה קֹרַח. אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא בַּמְּרַגְּלִים וְלֹא בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח יִזָּכֵר שְׁמִי עַל אוֹתָן רְשָׁעִים שֶׁעֲתִידִים לְהַכְעִיס. וְאֵימָתַי יִכָּתֵב שְׁמִי עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁהֵם מִתְיַחֲסִין וְעוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן תַּחַת בֶּן אֲסִיר בֶּן אֲבִיאָסָף בֶּן קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֵּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל (דה״‎א ו, כב-כג). וְדָתָן וַאֲבִירָם. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה, אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ, שֶׁהָרֵי דָּתָן וַאֲבִירָם נֶאֶבְדוּ בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח, שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב: מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה (במדבר ג, כט). דִּגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה (שם ב, י), וְנִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּהֶם. אֲבָל דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְדִגְלוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלֻן, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִם בַּמִּזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחוֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה (שם פסוק ג), וּכְתִיב: וְעָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשׂכָר (שם פסוק ה), וְהָיוּ שְׁכֵנִים לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, דִּכְתִיב: וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו (שם ג, לח). לְפִי שֶׁהָיוּ אֵלּוּ סְמוּכִין לַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תּוֹרָה, דִּכְתִיב: יְהוּדָה מְחוֹקְקִי (תהלים ס, ט). וּכְתִיב: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לְעִתִּים (דה״‎א יב, לג). וּכְתִיב: וּמִזְּבוּלֻן מוֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר (שופטים ה, יד). וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח בַּעַל הַמַּחֲלֹקֶת, לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וַיִּקָּהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח. אָמַר לָהֶם: רַב לָכֶם כִּי כָּל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכֻלָּם שָׁמְעוּ בְּסִינַי, אֲנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ. אִלְמָלֵא אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם לְבַדְּכֶם וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים. עַכְשָׁו כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ. מִיָּד נִזְדַּעְזֵעַ מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדָן סִרָחוֹן רְבִיעִי. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו, וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹש. כְּשֶׁסָּרַח פַּעַם רְבִיעִית, נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר, כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי מַטְרִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. אַף כָּאן עָשָׂה מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל. חָטְאוּ בָּעֵגֶל, וַיְחַל מֹשֶׁה (שמות לב, יא). בַּמִּתְאוֹנְנִים, וְיִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה (במדבר יא, ב). בַּמְּרַגְּלִים, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם (שם יד, יג). בְּמַחֲלֻקְתוֹ שֶׁל קֹרַח, נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו. אָמַר, כַּמָּה אוּכַל לְהַטְרִיחַ אֶת הַמָּקוֹם. לְפִיכָךְ, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי. ולא כתיב בן יעקב בן ישראל, זש"ה בסודם אל תבא נפשי (בראשית מט ו), אלו המרגלים, ובקהלם אל תחד כבודי (שם), זה קרח, אמר יעקב לפני הקב"ה, רבש"ע לא במרגלים ולא במחלוקתו של קרח יזכר שמי, [ל] אותן הרשעים שעתידין להכעיס, ואימתי יתייחד שמי, כשהן מתייחדין לעמוד על הדוכן, בן אסיר בן אביאסף בן קרח בן יצהר [בן קהת] בן לוי בן ישראל (דה"א ו כב כג).

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְלָמָּה לֹא כְתִיב בֶּן יַעֲקֹב אוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית מט, ו): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים, (בראשית מט, ו): בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, זֶה קֹרַח. אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא בַּמְּרַגְּלִים וְלֹא בַּמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח לֹא יִזָּכֵר שְׁמִי עַל אוֹתָן הָרְשָׁעִים, וְאֵימָתַי יִזָּכֵר שְׁמִי כְּשֶׁהֵן מִתְיַחֲסִין וְעוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן (דברי הימים א ו, כב כג): בֶּן תַּחַת בֶּן אַסִּיר בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח, בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל, (במדבר טז, א): וְדָתָן וַאֲבִירָם, מִכָּאן אָמְרוּ אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, דָּתָן וַאֲבִירָם לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים שֶׁל קֹרַח שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ג, כט): מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, דִּגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, י): דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה, אֲבָל דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה בַּמִּזְרָח, וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ג): וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וּסְמוּכִין לָהֶן משֶׁה וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב (במדבר ג, לח): וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, לְפִי שֶׁהָיוּ אֵלּוּ סְמוּכִין לַתּוֹרָה, זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תוֹרָה, כְּדִכְתִיב (תהלים ס, ט): יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וּכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וּכְתִיב (שופטים ה, יד): וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לִקְרַאת בַּעַל מַחֲלֹקֶת לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם.